"אם היה בכוחם של מבטים לשרוט את הנראה בהם אזי הכתוב בסיפוריה של תמר גפני הוא שריטות מבטיה במציאות. מבט נוקב בבני-אדם, ברגעי מבוכה, משבר או הבנה פתאומית, ולשון נוקבת לא-פחות; לשון צלולה ועזה, הנושאת את רגעי הרגש בזהירות ובדייקנות אכזרית. כתיבתה של גפני מפגישה מרחבי ידע מפתיעים עם חוויות קרובות, אינטימיות ויום-יומיות ומעלה אותן, בברק לשוני נדיר, לספירה רוחנית שכולה תובנה. תמר גפני מצאה דרך לבטא ולהסביר את מהלכם של מצבי-הרוח בשעת משבר, חרדה ובדידות קיצונית, גם כשהחדר מלא אנשים. היא מעניקה פתחון-פה למה שנדמה שאין לו ולא יכולות להיות לו מילים".
אריאל הירשפלד

בימים אלה רואה אור בהוצאת כרמל ספרה השני של תמר גפני בעין הכחולה, המכיל 13 סיפורים פרי עטה.
רבים מגיבוריה של תמר גפני מוגדרים – או מגדירים עצמם – פגועי נפש. הם מתקשים לאזן בין תשוקותיהם לבין הגבולות שהחיים מציבים להם ונוטים לקרוס אל תוך עצמם ולמצוא גאולה במוזר, בחשוף, בפגיע. אבל מרגע שכמיהותיהם מתגלות בכל יופיין ועוצמתן קשה להחליט אם מוזרותם נובעת מקושי בלתי פתיר, מגזר דין אכזרי או מבחירה חופשית ומודעת.

יאיר, גיבור הסיפור "מותרות", הוא סטודנט לפילוסופיה והיסטוריה, שתשוקתו לדעת הכול מאיימת ליטול ממנו את עצם היכולת לקרוא ולכתוב. דומָה לו במקצת גיבורת הסיפור "בעין הכחולה", שאהבתה הגדולה לפסיכיאטר שלה גורמת לה להציף אותו במילים כתובות ומחוקות, עד שהטיפול קורס אל תוך אבדן ומפח נפש. שוב ושוב נלכדים גיבוריה של גפני בין פחות מדי ליותר מדי – בין אלם לדיבור-יתר ובין שיתוק לפעלתנות מופרזת – ודומה שרק בכתיבתה המיוחדת, עתירת החכמה והיופי, הם מוצאים להם שפה צלולה, מידה נכונה, מנוח".
אלי הירש

בעין הכחולה הוא ספרה השני של תמר גפני. קדם לו הרומן קירות דקים, שראה אור גם הוא בהוצאת כרמל וזכה בשבחי הביקורת.
מדבריו של עמרי הרצוג על ספרה הראשון של גפני קירות דקים:
" ספר הביכורים של תמר גפני העוקב אחר מאבק ההישרדות של מוזיקאית לאורך שנים, הוא רומן מינורי וחריג שלוכד את הווייתה של הגיבורה במילים מעטות ומדוייקות… רומן על מוזיקאית שמפליא להלחין את זרם התודעה שלה".