ספר ציורי, מלא חיים ודמיון, על חברותם של שני ידידי נפש ישראלים אשר בוחנים את יחסיהם עם החברה הישראלית ועם גורלם שלהם, כפליטים שעלו לארץ בגיל צעיר. המספר הוא גבר צעיר, שבשל משבר בחיי הנישואין שלו פורש מהכול, ומגיע לפריז לנוח אצל ידידו המתגורר שם לאחר שנטש את נישואיו עוד לפניו. עם הגיעו הוא נתקל בקרן רחוב באליה, תמהונית יפה כמלאך אך יחפה ומוזנחת, שלמרות סקרנותו כלפיה הוא נרתע ממוזרותה – עד שחברו מתאר לו את ייחודה וכוחותיה המופלאים. היחסים בין שני החברים מתנהלים אומנם על המישור הישראלי הבוטה והישיר, אך עד מהרה נוספות לתמונה התרחשויות מסתוריות ומוזרות. אלה נושאות אותם, במקריות, שהיא כמסתבר גורלית, למסע לדרום אמריקה, אל קצהו השני של העולם למפגש עם תרבות עתיקה. ; בהגיעו לאיזור משתלט על תודעתו כורח בלתי מובן לו, וזה מוביל אותו להפוך דמות טקסית בטקס "יום המתים החוזרים", בו מתאחדים תושבי האזור עם מתיהם ומתפייסים עמם, על מנת להשתחרר מערגתם וגעגועיהם לאלה שאינם. מסעו מביא אותו לפסגת הר קדוש ממנו הוא משקיף לתהום, אותה הוא מזהה גם בנפשו, ושם הוא מגלה כיצד הוכתב לו גורלו על ידי תשוקת מוות עזה. ברדתו אל הכפר שבו יערך הטקס הוא פוגש את פחדיו הנושנים ואת הוריו שמתו מכבר, ואט אט הוא מובל על ידי כוחות עלומים לשמש בעל כורחו כמחזיר נשמות אלה שמתו בטרם עת. בטקס הקשה שבו, לאחר ייסורים נוראים, הוא מקיים משגל מקודש עם נערה חיננית, סמל לחיים הנמשכים ומתחדשים – הוא זוכה למירוק וזיכוך, והטקס מסתיים בריקוד המוני ומאושר של כל אלה שהשתחררו בזכותו מכאבם. תושבי הכפר אסירי תודה למאמציו והם מתירים לו ביקור במתחם עתיק ביותר שלא רבים חזרו ממנו. ; הוא מגיע לשם עם ידידו ועם שני תיירים צעירים שפגש בדרכו, ובאתר של שרידי התרבות העתיקה הם מוצאים אוסף עתיק של פסלים, דמויות חלום כלל אנושיות אשר מפגישות את כולם עם עומק נפשם שלהם. הם מתקשים להינתק מהמבט בסנה הבוער ולא-אוכל של הנפש, המושך אותם כבחבלי קסם עד שהם כמעט נבלעים בו. לבסוף מצליח המספר להתעשת ולהחזיר את כולם למציאות והוא מודה לאליה, הנפש התמה שהיא שליחת האלים, או הנפש הגדולה, שנשלחה על ידה למחות במטלית רכה את כאבנו. ספר זה איננו ספר על רוחות רפאים או קסמים, מלבד על הקסם החריג ויוצא הדופן של הנפש האנושית, הכה מובנת מאליה, אך כה מוזרה ומיוחדת.