`טירת המיכתב המוצפן` (1979) היא הנובלה שבאמצעותה `נתגלה` טומיאו לקהל הקוראים הרחב בספרד וברוב ארצות אירופה. הנובלה `מפלצת אהובה` (1985), שאף היא תורגמה מספרדית לרוב לשונות אירופה, זכתה בצרפת בפרס הספר הזר הטוב ביותר. `טירת המיכתב` היא כל כולה מונולוג משעשע של מארקיז, המורה למשרתו להוליך מכתב סתום ומוצפן, שאין כל סיכוי שיובן, לידיד שנוא מן העבר הרחוק. המרקיז, שניתק עצמו מן העולם והתבודד כעשרים שנה באחוזתו, מוצא בכך `שביל זהב` בין הכורח להשמיע קול ולחדש את הקשר עם העולם, ואף לשוב ולהתחיל מן המקום שהפסיק, לבין הקשיים והסכנות הכרוכים בכתיבת מכתב ובקשר עם הועלם. המכתב המוצפן, בעל התוכן האבסורדי, הזוכה לתכנון מדוקדק, הוא דבר והיפוכו, כמו כל פעולות הדמויות בנובלות אלה של טומיאו.

התדריך של המארקיז למשרתו הופך את הסיפור לסיפור שעיקרו סקירת אפשרויות היפותטיות, חליפיות, של התרחשות. אדם מבודד אחד משער את תגובותיו של אדם מוזר אחר, בתערובת של שינאה ואמפטיה, ואותו אדם אחר עתיד, מצידו, להניח ולדמיין את כותב המכתב. וכך, מעבר למסך העבה של ההסתגרות וחוסר הפשר פורחת קומוניקציה מעוקמת, נואשת. יציאה בעייתית אל העולם עומדת גם במרכז `מפלצת אהובה`. גיבור הנובלה, "מפלצת" בעל שש אצבעות בכל יד, מנסה לראשונה, בגיל שלושים, לנתק את חבל הטבור הקושר אותו אל אם שתלטנית, שכלאה אותו כל השנים בביתם ויצרה בשבילו "עולם" פרטי, מוגן ומטורף. עתה הוא מנסה להתקבל לעבודה כשומר בבנק. הנובלה היא כולה דיאלוג מבריק בינו לבין מנהל מחלקת כוח האדם בבנק, המראיין אותו. המנהל, המעשי ואיש העולם, נחשף בהדרגה בדו הקרב המילולי ככפילו המושלם של "המפלצת האהובה". הוא מזדהה דווקא עם האם, ושתי הדמויות מייטיבות לדמיין זו את זו. הראיון נהפך עד מהרה לחקירה דו צדדית, מעורטל או מדומיין הקשר האובססיבי של איש הבנק לאימו, ובסוף "מתגלה" במפתיע הסוד האפל, הטראומטי של חייו. כמיהה נואשת לקשר; כפילות של רגש ועמדה; פעולות ומצבים שהם, בו בזמן, פעולות ומצבים מנוגדים; היכולת לקרוא את הזולת בתוך ההסתגרות והעויינות; הסובייקטיביות הבלתי נמנעת של "הקשר" הזה – כל אלה עומדים במרכז כתיבתו של טומיאו. "ספר שלא ניתן להניחו לרגע", "ספר בלתי נשכח" – אלה תגובות אופייניות בביקורת. היו מבקרים שמצאו בהומור השחור של `טירת המכתב` מיזוג מפתיע בין קאפקא ובונואול. פה ושם מתקרבת הכתיבה לזו של בקט. טומיאו למד משפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטת ברצלונה. את הרומאן הראשון שלו פירסם ב- 1968.