בפיר המעליות של מגדל דירות תל-אביבי משמיעות המעליות יללות פראיות ויבבה עצובה, ואולי קולות של עוגב. מדוע ועל מה נאנקות שם הרוחות, ומאין הם נשאבות? וגם מעלית ירושלמית פרטית, רק לקומה אחת – תכנון מקורי של אביו של יערי לפני שנים רבות בביתה של אהובה ישנה – מתחילה להשמיע יללות של חתול מיוחם. מעלליהן של המעליות מלווים בעליזות את הרומאן ומשמעות את הדמויות בהתייחסותן לתחומים מרכזיים יותר של חייהן.
אמוץ יערי הוא מהנדס שירש מאביון משרד לתכנון מעליות, ולאורך הספר הוא `מופקד` על הטיפול בבני-המשפחה, והוא נוסע מבית לבית וממקום למקום כדי להיות "לא רק סבא ואבא מסור לכולם, אלא גם בן טוב" (לאביו בן התשעים) – שכן לראשונה בחייהם נסעה אשתו, דניאלה, לחו"ל לבדה, בלי השגחתו המגוננת, לכל התקופה של חג החנוכה.
דניאלה נוסעת לטנזניה אל גיסה האלמן, ירמי. הוא מנהלן במשלחת חפירות אנתרופולוגיות של מדענם אפריקנים המחפשים באפריקה את חוליית המעבר מן הקוף אל האדם דרך "קורבי-משפחה" שנזרקו מן הדרך הראשית של האבולוציה ונתקעו ברחוב ללא-מוצא.
לפני למעלה משנה מתה אחותה של דניאלה, ונסיעתה עכשיו אל ירמי היא כדי להתחבר אל האובדן וללבות את הכאב ואת האבל שהתעמעמו בשנה אחרונה.
אבל האלמן שהיא פוגשת עסוק דווקא בשכחה. אחרי שנים של ניסיונות כפייתיים להעניק משמעות למות בנו, שנורה בטעות מאש חבריו במארב בטול כרם, הוא מבקש עכשיו להינתק ולהיפרד מכל השייכויות, החל במשפחה וכלה ב"כל הדייסה היהודית והישראלית."
הדואט המשפחתי הוא קודם-כל דואט מבני: 112 פרקוני הספר פורשים לסירוגין את התהפוכות העלילתיות הבו-זמניות בישראל ובאפריקה (הזוגיים משולבים עם תודעתה של דניאלה, והאחרים עם זו של בעלה).
וכל עלילה היא גם ראי של חברתה: היא סופחת ממנה לשון ופרטים, מנערת אותם אל מקום אחר ומספקת להם הקשרים מעוררים חדשים.