בית הקפה האקזיסטנציאליסטי – הנושא את כותרת המשנה המזמינה חירות, ישות וקוקטייל משמש – הוא סיפורה החשוף והפרטי מאוד של קבוצת הוגים נועזת, על היחסים האישיים ביניהם, פרשות האהבה שלהם, המרידות ולעיתים אף היריבויות הכמעט אלימות ביניהם.

מה משמעותם של חיים אותנטיים והגונים ביחסים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם אנו יכולים לשנות את דרך חיינו? אם תינתן לנו החירות לעצב את עולמנו, כיצד נרצה שעולם זה ייראה, ומדוע אין אנו תמהים שעה שעה על עצם הימצאותנו כאן, בשעה זו, במקום זה? בשאלות אלה עסקו האקזיסטנציאליסטים – חבורה של פילוסופים וסופרים הרפתקנים, שסיפור חייהם והגותם משתרעים מן השנים האפלות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה עד פריז של שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים.

הם אתגרו את המקובלות של זמנם והטביעו חותם עמוק על תרבות הנעורים של שנות השישים של המאה העשרים, על התנועות לקידום זכויות האזרח, על המאבקים החברתיים ועל הפמיניזם. לימים נדמה כי משנחלו האקזיסטנציאלסטים נצחונות בתחומים אלה, פג העניין בהם ובבשורתם. בימינו, כאשר צצות ומחריפות שאלות הזהות, מהות החירות והטכנולוגיה הכובשת-כל, ייתכן כי בכתביהם נמצא תשובות ומענה למצוקותינו.

מחברת הספר, שרה בייקוול, עבדה בחנות ספרים לפני שפתחה בקריירת כתיבה. הביוגרפיה שחיברה על ההוגה הצרפתי מונטיין (Montaigne) זיכתה אותה בפרס חוג מבקרי הספרים. היא מלמדת כתיבה יוצרת באוקספורד.