בדוקטרינת ההלם מנפצת נעמי קליין את המיתוס שלפיו השוק החופשי הגלובלי, והאידיאולוגיה המנחה אותו, ניצחו בדרכים דמוקרטיות. הספר חושף את התכנון, את נתיב המזומנים, ואת המושכים בחוטים שעמדו מאחורי המשברים והמלחמות ששינו את העולם בארבעת העשורים האחרונים, ומשרטט את הסיפור המרתק על הדרך שבה מדיניות "השוק החופשי" של אמריקה השתלטה על העולם – באמצעות ניצול אנשים וארצות שהוכו בהלם בעקבות אסון.
בשיא התוהו ובוהו של מלחמת האזרחים בעיראק, מועבר חוק חדש שיאפשר לחברות "של" ו-BP לזכות בעתודות הנפט העצומות של המדינה… מיד אחרי 11 בספטמבר מעביר ממשל בוש ללא דיבורים מיותרים את ניהול "המלחמה בטרור" למיקוּר חוץ בידי "האליברטון" ו"בלאקווטר"… אחרי שסופת צונאמי מוחה את חופי דרום מזרח אסיה, החופים הבתוליים נמכרים לכל המרבה במחיר… תושבי ניו אורלינס, שנפוצו בעקבות הוריקן קתרינה, מגלים שהדיור הציבורי, בתי החולים ובתי הספר שלהם לא ייפתחו שוב לעולם… האירועים הללו הם דוגמאות לדוקטרינת ההלם: השימוש באובדן העשתונות של הציבור בעקבות מכות הלם קולקטיביות עצומות ממדים – מלחמות, התקפות טרור או אסונות טבע – על מנת להשיג שליטה באמצעות כפיית טיפול בהלם כלכלי. אם שתי מכות ההלם הראשונות אינן נוחלות הצלחה בחיסול ההתנגדות, נעשה לעתים שימוש במכת הלם שלישית: שימוש בהלם חשמלי בחדרי החקירות ובמרתפי העינויים.
בהסתמך על מחקר היסטורי פורץ דרך ועל ארבע שנים של דיווח מהשטח באזורי אסון, דוקטרינת ההלם מוכיח בבירור כי הקפיטליזם של האסון – הדרך שבה ארגנו התאגידים מחדש במהירות הבזק כלכלות שטרם התאוששו מההלם – לא נולד ב-11 בספטמבר 2001. הספר מאתר את מקורותיה של השיטה 50 שנה קודם לכן, בבית-הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו תחת שרביטו של מילטון פרידמן, ממנה יצאו רבים מההוגים הניאו-שמרנים והניאו-ליברלים הזוכים להשפעה רבה כל כך בוושינגטון עד עצם היום הזה. בדוקטרינת ההלם מתגלים קשרים חדשים ומפתיעים בין מדיניות כלכלית, לוחמת "הלם ומורא" וניסויים חשאיים בהלם חשמלי ובחסך חושי שנערכו בשנות ה-50 במימון הסי.איי.אי, במסגרת מחקר שתרם לכתיבת מדריכי העינויים המשמשים כיום במפרץ גואנטנאמו.

דוקטרינת ההלם עוקב אחר יישומם של הרעיונות הללו בהיסטוריה של זמננו אנו, ומוכיח בפירוט ובצורה מרתקת כי רבים מהמאורעות המפורסמים של העבר הקרוב אינם אלא זירות מתוכננות ויזומות של דוקטרינת ההלם, וביניהן: ההפיכה של פינושה בצ'ילה ב-1973, מלחמת פוקלנד ב-1982, הטבח בכיכר טיינאנמן ב-1989, התמוטטות ברית המועצות ב-1991, המשבר הפיננסי באסיה ב-1997 והוריקן מיץ' ב-1998.