הַנָּסִיךְ הַמְאֲשֶׁר הִיא אַחַת מִשְׁתִּי הָאַגָּדוֹת הַמַּכָּרוֹת בְּיוֹתֵר של הסופר, הַמְשׁוֹרֵר וְהַמַּחֲזָאִי הָאַנְגְלִי הַגָּדוֹל, אוֹסְקֵר וַיְלְד, 1900-1854, וּשְׁנִיָה לָהּ הִיא הָעֲנָק וְגַנּוֹ, וְהִיא אוּלַי הַמְצַטֶטֶת בְּיוֹתֵר מִכָּל הַתַּשַׁע, בְּעִקָּר בַּסִפְרוּת וּבְשִׁירָה הָאַנְגְלִית. זֶהוּ סִפּוּר פָּשׁוּט בְּמִבְנֵהוּ שֶׁחֶלְקוֹ רָאָלִיסְטִי עַד כְּאַב וְחֶלְקוֹ מִיתִי וּמִיסְטִי וְעָצְמָתוֹ הָרְגְשִׁית נְדִירָה. כַּשְׁאָר אַגָּדוֹתָיו שֶׁל וַיִּלְךָ, הַנָּסִיךְ הַמְאֲשֶׁר מִיעַד לְכָל גִיל וּלְכָל אָדָם.

כַּמָּה מֵאַגְדוֹתָיו שֶׁל וַיִּלְד רָאוּ אוֹר בְּמִסְגְרוֹת שׁוֹנוֹת בְּעִבְרִית בְּעֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וְכָל הַתַּשַׁע יַחְדָּיו הוֹפִיעוּ בְּכֶרֶךָ אֶחָד בְּתִרְגוּם יַעֲקב אוֹרְלַנְד לִפְנֵי כַּמָּה עשְׂרוֹת שָׁנִים. נְטִית מְתַרְגְמִי וַיְלְד, וּבִכְלָל זֶה מְתַרְגְמֵי הַנָּסִיךְ הַמְאֲשֶׁר, הָיְתָה לְעַבֵד אֶת הַסִפּוּר, לְקַצְרוֹ וּלְדַלֵּל אֶת הַכְּאֵב שִׁבּוֹ וְאֶת עַצְמָתוֹ, כְּאֵלוּ אֵין קוֹרְאֵינוּ מִסְגָּלִים אוֹ זַכָּאִים לְעַכֵּל אֶת הָאַגָדָה כְּמוֹת שֶׁהִיא. אָנוּ, עַל פִּי מָסרָת הוֹצָאַת תָּמוּז, בָּחַרְנוּ לְהָבִיא לְקוֹרְאִינוּ מִכָּל הַגִּילִים אֶת הָאַגָדָה בִּמְלוֹאָהּ בְּתַרְגוּם חָדָשׁ וּמְעַדְכָּן, בִּשְׂפַת יָמֵינוּ.

מִהֲדוּרָה זֹּאת מְלָוָה בְּצִיוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל לִיאַת בְּנִיָמִינִי־אַריאַל אֲשֶׁר צִירָה גַּם אֶת הָעֲנָק וְגַנּוֹ, שֶׁרָאָה אוֹר אַף הוּא בְּהוֹצָאַת תָּמוּז.