לאחרונה חולל הפרופסור פרקינסון סערה גדולה בקרב חוגי השלטון ומנגנון הפקידות בארצות תבל בפרסמו את תגליתו, שבכל חברה או מוסד הולך מספר הפקידים ורב מדי שנה בשנה, ללא כל קשר עם כמות העבודה שחבר העובדים מפיק למעשה. סקירות סטאטיסטיות מראות שעליה זו במספר המועסקים נעה בין 5.17% עד 5.56% בשנה, אפילו באותם המקרים בהם חלה ירידה בתפוקה הכללית. תגלית זו חשפה נגע הביורוקרטיה בכל מערומיה והעמידה בסימן שאלה את יעילות המנגנון, את השיטה לפיה בוחרים מנהלים ופקידים ודרך עבודתם.
בהשראת תגליתו זו קבע פרקינסון כללים ועקרונות נוספים, מהפכניים אף הם שיש בהם כדי לערער את דרך פעולתם של מוסדות צבור ולהצביע על פגימות בהווי החברה האנושית. פרקינסון חושף לפנינו את כל הקלוקל בדרך מנוי מנהלים ופקידים ודרך התפטרותם; הוא מסביר איך מתנפחת הפקידות דווקה בשעת נוונו של המוסד לפני שקיעתו. הוא מפרש את סיבת רברי חברי הממשלה והתרוקנות משרותיהם מתוכן ממשי. הוא מוכיח בעובדות ובמספרים, כי בעיות בעלות חשיבות ממדרגה ראשונה אינן נדונות אלא במשך זמן קצר בעוד שדברים של מה בכך משמשים נושא לויכוחים אין קץ ולפולמוס עקר. לתועלת מחקריו הביא פרופסור פרקינסון לא רק השכלתו המקיפה וטביעת עינו החדה, אלא גם את חוש ההומור המעודן שלו, הנוקב אל מעמקי האמת ומנעיס על הקורא את הבנת העקרונות תוך בדיחות הדעת. עיוניו של פרקינסון – חשיבות רבה נודעת מהם לכל אדם המתענין בבעיות מימשל ומנהל, לאנשי מנגנון ממשלתי וצבאי ולפקידי מוסדות למיניהם, לעובדי מפעלים פרטיים ולאזרח בכללן, העוקב אחרי עובדי צבור המשתמשים בכספו לעצב את פני החברה במדינה דימוקרטית ראויה לשמה. בעיקרו יש לו לפרופסור פרקינסון שליחות: הוא מצביע על נגעי השלטון ועל מגמת השחיתות המכה שורשים בכל שטחי חיינו הציבוריים. עקרונותיו של פרקינסון חלים על החברה הישראלית באותה מידה שהם חלים על כל חברה אחרת בעולם מחקריו השונים של פרופסור פרקינסון על בעיות מנהל, תולדות המשק. הצבא והצי ודרך המחשבה המדינית נתפרסמו בכתבי עת שונים, לרבות "אקונומיסט" בלונדון ו"הארפרס" בניו-יורק. "חוק פרקינסון" תורגם להרבה לשונות והופיע בעשרות מהדורות ברוב מדינות תבל.

פרופסור נורתקות פרקינסון משמש כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטות שונות. הוא חיבר שבעה-עשר ספרי מחקר מדעיים, נולד באנגליה בשנת 1909 וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטות של קמבריג' ולונדון. הוא שימש בהוראה במוסדות חינוך צבא וצי שונים. אפשר שעיקר חינוכו בא לו מתקופת עבודתו במשרד הבטחון ובחיל התעופה הבריטי במלחמת העולם השניה. מנסיונן בשנים אלה באה לו תגליתו הידועה בשם "חוק פרקינסון".