לאברהם אבינו הובטח: ״לזרעך אתן את הארץ הזאת״. ״האם אנחנו לא זרעו של אברהם?״ תהה בקול רם עמיר ג׳עברי. הרגע הזה הצית במוחו את הרצון לנקום ולשכתב את ההיסטוריה.

עמיר ג'עברי, מנהיג החמאס ברצועת עזה, היה גבר מרשים לכל הדעות, בעיקר לדעת הנשים – גבוה, חסון, עצמות לחייו בולטות ולסתו כשל כוכב הוליוודי. ידיו החסונות נמתחו לצדדים ואחזו בדוכן הנואמים עמוס אין־ספור המיקרופונים. עיני כולם היו נשואות אליו. הדפים המתינו לו שם מבעוד מועד, אבל הוא לא ממש נזקק להם; כבר כמה שנים שמדברים על השינוי העצום שחל ברחוב הפלסטיני: עזה הנחשלת, למודת המלחמות, הפכה ל״פנינה החדשה של המזרח התיכון״, יעד מבוקש בקרב תיירים מהעולם.

להצהרה שיצאה מפיו אף אחד לא ציפה: ״כבשנו את תל אביב. לממשלת ישראל שנים עשר ימים להיעתר לכל דרישותינו. עד אז תהיה תל אביב תחת מצור״.

איש התקשורת יוני צוק הפך בן לילה לכוכב עולה בשמי התקשורת הישראלית. אחרי חמש שנים בארה״ב גמלה בליבו ההחלטה לעזוב את כל עיסוקיו מעבר לים ולחזור לארץ הולדתו. תוך זמן קצר מצא את עצמו מכין כתבת תחקיר על מי שנחשב לפוליטיקאי המסוקר בעולם, עמיר ג'עברי. המהירות שבה הפך האיש ל״מטאור״ שוחר שלום הדירה שינה מעיניו. פגישה מקרית בשדה התעופה בוונקובר רקמה חברות עמוקה בין יוני לבין תמר, גרושתו של ג׳עברי, אך גם חשפה את פרצופו האמיתי.

הספר פורש בפני הקורא עלילה סוערת, רוויית יצרים, מתח וארוטיקה על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני.