שליח המפלגה שמנחה את המתמודד בבחירות כיצד עליו לנהוג כדי לזכות בתפקיד; הסוחר שמנצל מינית את עובדותיו העניות; האחות הנקמנית שמגישה תלונת שווא ומשיגה את מבוקשה באמצעות בַּקשיש; ובנו המוכשר של השוער, שקבלתו לאקדמיה לשוטרים נחסמת, והוא מוצא מפלט באסלאם הקיצוני. כל אלה מרכיבים את עלילתו של
בית יעקוביאן, אחד הרומנים החשובים שנכתבו אי־פעם במצרים.
14 שנה לאחר שנדפסה לראשונה בקהיר, רואה אור יצירתו של הסופר הנודע עלאא אל־אסוואני גם בעברית. הרומן, שעלילתו מתרחשת בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, מתאר את חייהם הסוערים של דיירי בניין אירופאי קלאסי במרכז קהיר, המשתייכים למעמדות
שונים – צמרת הממשל, סוחרים עשירים וגם דלת העם המתגוררת בתנאים עלובים על הגג, מעין מיקרוקוסמוס של החברה המצרית על גווניה, צרכיה ובעיקר חולייה.
הספר הוא כתב אישום נוקב על ימי שלטונם של נשיאי מצרים, המשרטט בקווים מדויקים את תהליך הסתאבותו של המשטר ואת הנסיבות הפנימיות שהולידו את התפרצות הזעם שהסתיימה בהפלת חוסני מובארק בפברואר 2011. מסיבה זו בית יעקוביאן נחשב, בצדק, לסמל בולט במאבק על חופש הביטוי במדינות ערב, ולאחד הספרים הראשונים שבישרו את "האביב הערבי".
בית יעקוביאן עמד בראש רשימת רבי־המכר בעולם הערבי במשך חמש שנים, תורגם ליותר מ־25 שפות ונקרא בידי מיליונים ברחבי העולם. הספר זכה בשלל פרסים, בהם פרס ברונו קרייסקי לספר פוליטי מצטיין לשנת 2007, ושימש השראה לסדרת טלוויזיה ולסרט קולנוע מצליח בכיכובו של גדול שחקני מצרים, עאדל אימאם.

עלאא אל־אסוואני הוא סופר, פובליציסט ורופא שיניים במקצועו, מהבולטים שבסופרים המצרים בימינו. מפרסם מאמרי דעות ביומונים מצריים וכותב-אורח בעיתונות העולמית, בין השאר ב"ניו יורק טיימס", ב"לה מונד" וב"גרדיאן". הוא נוהג לקיים מדי שבוע "סלון פוליטי" לדיון בענייניה של מצרים, נחשב מבקר אמיץ של המשטר בה, והיה שותף לתנועת המחאה נגד הנשיא חוסני מובארק שתבעה את הסתלקותו מהשלטון.
אל-אסוואני צייר באומץ, תוך סיכון עצמי, תמונה ריאליסטית של תקופתו ובני דורו – חברה המבוססת על פרוטקציה, שוחד, השפלה וחריגה מסמכות. דרך עיניו המפוכחות מתגלים לעינינו החיים במדינה שבה הדמוקרטיה היא סיסמה בלבד, והאזרח הפשוט נאנס לבחור אם להיות משרתם של אדוניו, או פשוט לא להיות.