בסודן של נשים מתרחש במחלקת נשים דמיונית בבית חולים דמיוני בישראל. ישינות בוקר מתישות מסדרונות עמוסים בסיפורי חיים מרגשים, חדרי ניתוח צוננים העופנים טרגדיות בצד נסים, וחדרי לידה אפופים צווחות של נשים כואבות ובכי של תינוקות הבאים לעולם בניצוח צוות מיומן של מיילדות ומיילדים.
מיכאל אטלס פורש בספרו זה גלריה אנושית רחבה ומגוונת ביותר של רופאים ורופאות, אחים ואחיות. אטלס פושט מהם את חלוקיהם ומאיר עליהם מלפני ומאחורי פרגוד הבר, החוצץ בדרך כלל בין מלאכתם לבין עולמם האישי רווי הדרמות הסמויות מעין הפציינטיות הפוקדות את המחלקה.
מאחרון הסטז'רים עד בכיר הפרופסורים. כולם נחשפים כאן כגיבורים וכאנטי גיבורים כאוהבים וכשוברי לב. כבעלי חלומות ומאוויים וכמי שחוו על בשר נפשם את הדרך העקלקלה אל הגשמתם – או הינתצותם…
בסודן של נשים הוא רומן פנורמי מרתק, העשוי כמחרוזת של סיפורים מן החיים שלאמתו של דבר כולנו. ולא הרופאים גרידא. חווים בחדרי חדרים.
זהו ספרו השלישי של מיכאל אטלס מומחה בגינקולוגיה ומיילדות המחלק בשנים האחרונות את ימיו בין אזור הולדתו הכפרי בצרפת, אשר על שהתרחש שם בשנות הכיבוש הנאצי כתב את הרומן ז'אן ואנדריאס (הוצאת נרקיס), לבין ישראל שבה הוא מוסיף להיות פעיל כרופא.
ספרו הראשון מתי כבר תמציאו מכשיר אחר (הוצאת ירון גולן) נכתב גם הוא בהשראת עשרות שנות עבודתו.
מרביתו כרופא בכיר בבית חולים.