אביגדור קהלני הוא מן הבודדים שעוטרו בשני עיטורים: עיוטר המופת הוענק לו על הסתערותו העיקשת לאורך ציר צפון-סיני במלחמת ששת הימים, בה נכווה קשה, ועיטור הגבורה – על בלימת הסורים בקרב הגבורה בעמק-הבכא. במלחמת יום כיפור. קהלני, שריונאי בכל הוויתו, הוא איש של צרופים: הוא גיבור ישראל, הנלחם בחרוף נפש על הגנת המדינה – אך אינו נרתע מלמתוח ביקורת על המערכת, אשר בתוכה צמח ועל ערכיה התחנך; בדרך מנהיגותו מצוי שילוב נדיר, שבין קשיחותו של מפקד בכיר ובין רגישותו של מנהיג-מחנך, הרואה לנפש אנשיו; הגם שהוא איש-צבא בכל מאודו, מתגלה בו המיזוג שבין סייפא וספרא, בבואו למשוך בעט-סופרים. בספרו "עוז 77" מתעד קהלני את חלקו הבלתי-נשכח בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים, במלחמת יום כיפור. בספר שלפנינו הוא מגולל את סיפור כל שרותו הצבאי, ובד בבד נפרסות לעיני הקורא קורותיו של חיל-השריון באותן שנים הרות-גורל, ומצטיירים דיוקניהם של לוחמים, חברים ומפקדים, שתרמו לעיצוב דמותו של החיל ותופסים מקום של כבוד במסכת-חייו של הלוחם והמחנך, שהעמיד דורות של שריונאים והיה לחלק בלתי-נפרד ממורשת הקרב הישראלית.

תא"ל אביגדור קהלני נולד ב-1944 בנס-ציונה, ביתו עד היום. סיים לימודי מכניקה עדינה ב"אורט" יפו. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל-אביב, וסיים את לימודיו לקראת תואר שני במדעי המדינה, באוניברסיטת חיפה. בחיל-השריון מילא שורה ארוכה ומגוונת של תפקידי פיקוד והדרכה. ספרו "עוז 77" ראה אור בהוצאת "שוקן", בשנת 1975.