"כלל זה היה נקוט בידי כל הזמן: אסור לסמוך על ניצחונות העבר, ואסור לסמוך על חולשות האויב. המנצח בעבר יכול להיכשל בעתיד" (דוד בן-גוריון)

באוגוסט 1953 יצא ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לחופשה שהוקדשה ללימוד צורכי הביטחון של מדינת ישראל ומצבו של צה"ל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה מנהיג ישראלי החליט להקדיש מזמנו ללימוד הנושא ולגיבוש תפיסת ביטחון מסודרת עבור צבא ההגנה לישראל.

שישים ושמונה שנים לאחר הקמתה, למדינת ישראל אין תורת ביטחון מעודכנת המנחה את בניית הכוח הצבאי והפעלתו. מאז אותה חופשה של בן-גוריון, מועל הדרג המדיני בחובתו להוביל את התחום החשוב ביותר בחיינו. במקום חשיבת ארוכת טווח ודיון מעמיק מתקיימים דיונים חסרים ולקויים היעילים, במקרה הטוב , לטווח הקצר בלבד. התחמקותם של ראשי ממשלה ושרי ביטחון מן האתגר של גיבוש תפיסה מסודרת פוגעת ביכולתו של צה"ל לנצח במערכה הבאה, חרף נחישות הלוחמים, הוצאות כספיות אדירות ויתרון טכנולוגי עצום.

האומץ לנצח הוא הפעם הראשונה בה מציב חבר כנסת מכהן, הבקי בנושא לפרטי פרטיו, תמונה שלמה, מהפכנית אך ישימה בהחלט, של השינויים הנדרשים בביטחון ישראל: החל בהגדרת המטרות של הצבא ועד לפיקוח הקבינט; מהרפורמות החיוניות בגיוס המילואים ועד לשינוי דרמטי של חלוקת תקציב הביטחון. כל מה שנדרש כדי לספק לישראל ביטחון מרבי לשנים.

זהו ספרו השמיני של ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת "יש עתיד" בכנסת וחבר בוועדת החוץ והביטחון. שלושה מספריו הקודמים, "המגש והכסף", "בומרנג" (עם רביב דרוקר) ו"שבויים בלבנון" (עם יואב לימור), עסקו במערכות הצבאיות של השנים האחרונות ובשינויים הנדרשים במערכת הביטחון והיו לרבי-מכר.