"איני שבע, ואף לא יגע מהעולם, אני יודע שמאה מחזורי חיים לא יעייפו אותי," כותב קלוד לנצמן בספרו האוטוביוגרפי הארנב מפטגוניה, שהיה לרב-מכר – 160,000 עותקים – מיד עם צאתו לאור בצרפת. בפרוזה נפלאה, לנצמן מעיר לחיים את פרקי המלחמה בשורות המחתרת הצרפתית, את המאבק לשחרור אלג´יריה, את חיי האינטלקטואלים התוססים של פריז אחרי מלחמת העולם השנייה, את שבע שנות הזוגיות עם סימון דה-בובואר ואת ידידותו עם בן זוגה הנצחי ז´אן פול סארטר.

חמוש בהומור ובנשק הדיוק, סימן היכר מובהק שלו, מתאר לנצמן אירועים גדולים בצד אפיזודות אינטימיות. באחת האנקדוטות המשעשעות בספר, הוא מספר כיצד נתפס בגנבת ספר פילוסופיה. מחבר הספר ראה בכך מחמאה גדולה ובחר לכתוב לשופט מכתב המשבח את הגנב הצעיר.

ישראל תופסת מקום חשוב בספר ובלבו של לנצמן. הוא מתאר את ביקורו הראשון במדינה הצעירה, שעורר בו שאלות על זהותו כיהודי, מרבה לעסוק בקסם שהצבא הישראלי מהלך עליו ומתאר בחושניות מפוארת את חוויית הטיסה שלו במטוס קרב בעת צילומי סרטו "צה"ל" (1994). 12 שנים הקדיש לנצמן להשלמת סרטו הגדול "שואה". כאן הוא מספר על גיבוש הרעיון, על הנתיב המפרך ועל ההכרעות הגורליות שעמדו בפניו.

קלוד לנצמן , עיתונאי, סופר ויוצר, בחר להקדיש את יצירתו הקולנועית לטרגדיה היהודית ולמדינת ישראל. כיום הוא עורכו של כתב העת הצרפתי "לה טם מודרן" ("זמנים מודרניים"). "היהודים הם העם שלי", הוא מתריס, נאמן לאהבתו רבת-הפנים לישראל.