חופש ביטוי הוא אחד הערכים החשובים במשטר דמוקרטי. הוא תורם להתפתחות האישית ולמימוש העצמי של האדם, ובכך נחשב לגרעין של עקרון האוטונומיה. חופש הביטוי תורם לחשיפת האמת- שהרי הדרך היעילה ביותר להילחם בשקר אינה דיכויו, אלא חשיפת האמת ועימות גלוי בינה לבין השקר. חופש הביטוי תורם לפתרון הבעיות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות בדרכי שלום. בהיעדר האפשרות לביטוי חופשי קיימת סכנה שהאנשים יפנו לנקיטת אמצעים אלימים לביטוי עמדתם.
מידה מסוימת של חופש ביטוי היא תנאי הכרחי למימוש הרעיון המהותי העומד בבסיס המבנה הפורמלי של דמוקרטיה – שליטה של רוב האזרחים בדרך ניהול ענייני המדינה, באמצעות בחירה מושכלת של נציגים. אולם הקשר המקובל בין חופש ביטוי לדמוקרטיה מרחיק מעבר לכך. הוא יכול לנבוע מנימוקים בלתי ענייניים. הסבר אפשרי אחר הוא שיש קשר מהותי-תוכני בין ערכים מסוימים ובין יידמוקרטיה", מעבר למינימום ההכרחי הדרוש לשם קיומו של משטר דמוקרטי במובנו הפורמלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה נטל על עצמו את המשימה של בדיקת ההגבלות השונות על חופש הביטוי הקיימות במשפט הישראלי. יום העיון שדבריו מובאים בספר זה הוא חלק ממאמץ זה. ביום העיון דנו במספר סוגיות מתוך מטרה לקבוע את הגבולות המשפטיים הראויים של חופש הביטוי במסגרת משטר דמוקרטי. הדיונים התבססו על מחקרים שהוכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה ומובאים בנספח.