קובץ הסיפורים "ההצגה של מיסיס לורה" כמוהו כקפסולת זמן, שנותרה שמורה ללא דופי במשך כמה עשרות שנים. בקול אותנטי ובצבעים עשירים הנאמנים למקור פורצים מתוכה סיפוריה של חנה קב רוט, המתרחשים בימים שאחרי קום המדינה – במושבה ובקיבוץ, בתנועת הנוער ובצבא. קב רוט מכניסה אותנו לעולם שהיה ואיננו עוד – ארץ ישראל היפה, הצנועה, העובדת, המפזמת והשרה, בזמן שזה היה קיבוץ, עם אספות, פינת חי ובתי ילדים הומים.
סיפוריה של קב רוט קטנים, עדינים, כמו צוירו בצבעי אקוורל – לעתים הם תופסים תמונה חולפת, דילמה או פגישה המזכירה נשכחות, אך בסופם נדמה שהקורא עובר מטמורפוזה; בין השאר אחראים לכך חוכמת החיים הצלולה והמפוקחת והתפנית העלילתית המפתיעה שבהם. הגם שהסיפורים מתרפקים על ישראל הישנה והטובה של פעם, לא נעדר מהם קולו של הילד המנודה, החריג, המוכה או המהגר.
כתיבתה של חוה קב רוט קולחת ומפעימה בפשטותה, בתבונתה ובאהבה השזורה בין המילים, המראות, הצלילים והטעמים. בסיפור "העששית", מופקדת ילדה לשמור על אחיה הקטן לאורה של עששית, בשעה שהוריה צופים בסרט בבית הקולנוע המקומי. אלו ימים שבהם טרם חוברו בתי המושבה לזרם החשמל, והילדה אינה עוצמת את עיניה כל הלילה. רק כשהעששית מתנפצת ודלקה קטנה מתפשטת, היא נגאלת מהמטלה המבעיתה, ויכולה שוב לישון לילה שלם בבטחה. בסיפור "זה לא אתה, זה אני", מבקשת אישה מבוגרת מנער צעיר: "אל תאהב אותי," ותשובתו גורמת לה לראות אותו לפתע באור אחר בתכלית. בסיפור ששמו כשם הספר, "ההצגה של מיסיס לורה", מבקרת כיתה בביתה המפואר של המורה לאנגלית. גיבורת הסיפור מבחינה להרף עין, במדרגות הבית, בילד קטן וביישן, בנה של המורה האהובה. לימים תפגוש הילדה שהפכה לאישה באותו ילד שהתבגר אף הוא, ובבת אחת תראה באור אחר בתכלית את מורתה האהובה – וכמוה את ההצגה שלימדה אותה אז, בימים הרחוקים ההם.