בעל ואישה, אקדמאים מצליחים, קוטעים את הקריירות שלהם ובוחרים לעסוק במלאכות כפיים פשוטות. גדעון, משפטן מבריק, יורד לאילת ועובד בחוות דיג. עמיה אשתו, רואת חשבון, מוותרת על משרתה המכובדת ולוקחת על עצמה את ניהול המכולת העלובה שהותירו הוריה, מהגרים קשי יום. עמיה גם נוטשת דירה מטופחת, שגרה בה עם גדעון ועם נדב, בנם המשותף, ועוברת להתגורר עם נדב במושב בפאתי ירושלים.
המגורים במושב והעבודה במכולת מפגישים את עמיה עם טיפוסים שחיים על איזה קצה: בעל הבית שלה, אדון לוי הזקן הנרגן ובנו, גבר קשוח ושרמנטי, שאינם מדברים זה עם זה בעטייה של טרגדיה נוראה; אמג'ד, העוזר הערבי במכולת, המנסה לשרוד במציאות פוליטית וכלכלית בלתי אפשרית; ו"המדונה", המכונה גם "הזונה הרוסייה הקטנה", גנבת קטנה ופתיינית גדולה, ששובל של קסם ומסתורין מלווה אותה.
דמויות המשנה הססגוניות חודרות לחייה של עמיה ומשנות אותם. בד בבד בעלה נשמט ממנה, מתמעט ומתרחק. עמיה מנסה להבין את התמורה שחלה בו ולגונן על מסגרת משפחתית שפויה, אבל מה שנראה לה בתחילה כבחירה חופשית ואמיצה מצדו, מתברר עם הזמן כגזירת גורל.
וודקה ולחם הוא רומן על חייהם של בני אדם, המתנהלים, כמו החיים של כולנו, בחותמו של גורל שנכפה עליהם הר כגיגית, ועל ניסיונם לתמרן בסדק הבחירה שהוקצה להם.
מירה מגן נוגעת בצדדיו הנשגבים והמגוחכים של ה"ניסיון" הזה. היא עושה זאת בפיכחון של מי שכבר יודעת דבר אחד או שניים על העולם הזה, אבל גם במנות גדושות של הזדהות עם הדמויות ובאור של חסד, המעמעם ומרכך את התמונה.
וודקה ולחם הוא סיפור פשוט, לפחות למראית עין. זהו סיפור על מסגרת חיים שהתנפצה ועל המאמץ ההרואי־פתטי של גיבורת הסיפור לאחות את השברים, מאמץ המוצא כאן ביטוי בַּקישורים המרתקים בין לשון יהודית־מסורתית, המייצגת איזו שלמות קיומית ומוסרית, לכאורה לפחות, לבין שיבושים ושברים של הלשון הזאת ולשון חילונית, ולעתים גם סלנגית, המייצגים, שוב, לכאורה לפחות, איזו מציאות קיומית כאוטית.
כוחו הגדול של וודקה ולחם הוא באהבת האדם החופה עליו, ברקמה הלשונית המשוכללת שלו, וגם, וזהו מאפיין מובהק בכל סיפוריה של מירה מגן, בפשטות ובצניעות המלוות את כל משיכות המכחול שלה, המעלות על הדעת יופי נקי של מים צלולים, לחם ומלח.
יגאל שוורץ
וודקה ולחם הוא ספרה השביעי של מירה מגן, קדמו לו רבי־המכר
ימים יגידו, אנה, מלאכיה נרדמו כולם, פרפרים בגשם, בשוכבי ובקומי אישה, אל תכה בקיר וכפתורים רכוסים היטב