מצפה לסופה
שם המחבר/ת: ליזה גינצבורג.
הפרקים הלא-זוגיים בספר הם סיפורה של אנה, רקדנית בלט צעירה, שנסעה מאיטליה לרקוד בלונדון בהזמנת אחד הכוריאוגרפים הכי חשובים באירופה. הריקוד אמנם זורק אותה פנימה, אל הקשבה תובענית לגוף, אל הריכוז והחומרה, אבל יחסיה עם הגוף שלה מורכבים. רק באופן חלקי צולחת בידה המשימה לא להתאחד עם הגוף, לחשֵב אותו, להפוך אותו למכשיר שלה ולא למחוז של מצבי רוחה ולתחליף לאהבה. לא פלא שעל סף פריצת הקריירה שלה, בחזרה הגנרלית, באה הנפילה, שבה היא קורעת את הרצועה הצולבת של הברך ואינה מסוגלת יותר לרקוד. בשובה מוכה לאיטליה, היא פונה ללימודי ספרות רוסית ומבקשת לכתוב עבודת-גמר על צ'כוב אצל הפרופסור לספרות רוסית, ארנסטו וינצ'י. זו הנקודה שבה מתחילה הכרונולוגיה של הפרקים הזוגיים בספר, סיפורו של ארנסטו, הפרופסור. אנה באה למשרדו כדי להציע לו לכתוב את העבודה בהנחייתו, והיא תוסיף ותפגוש אותו עוד פעמים אחדות, בתקופה שבה חיי הנישואים שלו כבר מצויים במשבר עמוק, אשר הוא כמעט אינו מודע לו. לעומת זאת, הוא מודע היטב לכך שהכתיבה שלו (על המשורר מנדלשטאם) תקועה. המפגש שלו עם אנה (אבל מה הוא בכלל יודע עליה, עד סוף הספר?), ועצם האפשרות לחשוק בה, גורמים לו להרגיש כביכול יותר חי, כאילו התעורר מתרדמת, ולמעשה מחדדים את התוודעותו להתמוטטות של נישואיו ושל חייו הרגשיים, ולריק שבו הוא שקוע עד צוואר. הוא, איש של מלים, מוצא בתוכו מחוזות הולכים ומתרחבים של אי-דיבור, רגשות בלי מלים הולמות כדי לתאר אותם.
₪10.00
זמינות: 1 במלאי
איסוף עצמי בתיאום מראש
מצפה לסופה
₪10.00
זמינות: 1 במלאי
איסוף עצמי בתיאום מראש
