אריכות חיים ורווחה הם אידיאלים שהמין האנושי נכסף אליהם יותר מכל. מאז שחר ההיסטוריה אנו מחפשים את שיקוי הקסם שיביא לנו אריכות חיים: אבל מה על הארגונים שלנו? כיצד נוכל להבטיח שהחברות העסקיות שלנו – מורשת המאמצים החברתיים והכלכליים שלנו – ימשיכו לפרוח ולשגשג במשך מאות שנים?
רוב החברות אינן מצליחות לעבור בשלום את תהפוכות השינויים והתחרות בטווח הארוך: תוחלת החיים הממוצעת של חברה רב – לאומית (הכלולה ברשימת ה – 500 של פורצ'ן או דומה לה) היא בין 40 ל – 50 שנה.
אבל יש גם כמה דוגמאות יוצאות – דופן של חברות שעמדו במבחן במשך מאות שנים. מה הם הלקחים הסמויים שיש להן עבורנו? האדם שהגה את התפיסה המהפכנית בדבר "הארגון הלומד", מנסה עכשיו – בספרו הארגון כגוף חי – לזהות מה הם המאפיינים העיקריים לאריכות ימים של הארגון. המחבר עושה אבחנה חדה וברורה בין "חברות חיות" שייעודן הוא להגשים את הפוטנציאל הטמון בהן ולהנציח את עצמן כקהילות בנות – קיימא, לבין "חברות כלכליות", המנהלות את עסקיהן אך ורק למטרה אחת: לצבור עושר למען קבוצת אנשים מצומצמת. המחבר מוכיח בבירור ש"חברות חיות" מתנהלות כדי לשרוד. "חברות כלכליות" מתנהלות כדי להרוויח.
ארי דה – חיס שצבר נסיון במשך קרוב לארבעים שנה בחברת הענק רויאל דץ'/של, מתאר כיצד הגיע לחקר התכונות המיוחדות של "חברות חיות" ולהבנתן. חברות אלה ניחנות בארבע תכונות יסוד משותפות, נוסף על מגוון רחב של גורמים חשובים אחרים. חברות אלה: רגישות לסביבתן, במטרה ללמוד ולהסתגל. בעלות תחושת זהותעזה. מגלות סובלנות כלפי חשיבה לא – קונוונציונלית וניסויים. שמרניות במדיניותן הפיננסית, במטרה לשמור על משאבים שיאפשרו להן גמישות. הספר ניהול הארגון כגוף חי אינו פונה רק אל מנהלים בכירים ואל מי ששואפים להיות מנהיגים, אלא לכל מי שמנסה להסתגל ולהתאים את עצמו בסביבה עסקית סוערת ומלאת תהפוכות.
ארי דה – חיס עבד בחברת רויאל דץ'/של במשך 38 שנים. הוא ידוע ברבים כמי שהגה את הרעיון של הארגון הלומד ומכהן כעמית – אורח בבית – הספר למנהל עסקים של לונדון, וחבר מועצת המנהלים של "המרכז ללמידה ארגונית" שליד המכון הטכנולוגי של מסצ'סטס (MIT). הספר יצא לאור בהוצאת בית – הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרוורד.