כמה עובדות על ברק פינסקר: ברק פינסקר הוא גיבורו של רומן הביכורים "תשליך", מאת העיתונאי ניר קיפניס. אחר-צהריים אחד חרב על ברק פינסקר עולמו: משרד הפרסום שלו ספג מכת מוות כתוצאה ממעילה של חבר, אשתו מתקשרת להזכיר שהיא בניו-יורק עד סוף השבוע, מותירה אותו הורה בודד לשני ילדיהם, השותף שלו נוסע לפראג ומשאיר אותו להתמודד עם כל המהומה לבדו, ואם לא די בכל אלה, המאהבת שלו, קרן האור היחידה בחייו, מחליטה לסיים איתו את הקשר – ועוד באי-מייל. בסוף היום שאמור להיות הגרוע בחייו מתיישב ברק פינסקר התשוש על מיטתו, מדליק ג`ויינט ומופתע, כמעט מוטרד לגלות ששום דבר מאירועי היום לא נגע בו, והתחושה היחידה שמפעמת בו היא הקלה. מאותו רגע הוא מחליט להסיר את כל העטיפות האחרות שתחמו את מסגרת חייו: הסביבה העסקית, לא מעט קילוגרמים עודפים, האישה והילדים. הוא נוסע לאי יווני סיפנוס ומתחיל לחיות מהתחלה – והפעם "כמו שצריך". או אולי לא? כמה עובדות על ניר קיפניס: בסוף חודש יוני 2003 הותיר מאחוריו ניר קיפניס את חייו הקודמים ונסע למספר חודשים לאי היווני סיפנוס. חצי שנה קודם לכן, הוא נאלץ לסגור את משרד הפרסום שממנו התפרנס, בדרך-כלל בכבוד, אחרי מעילה של אחד השותפים. רגע לפני הנסיעה הוא עוד הספיק ליטול חלק בפרויקט ייחודי "שקם את עצמך", שסוקר בהמשכים, במשך חודשים ארוכים, על-ידי המגזין "בלייזר": הוא השיל עשרות קילוגרמים, עבר הסרת שיער, חווה סדנאות טיפול ועוד. סדרת המאמרים זכתה לתגובות רבות. ניר קיפניס, יליד 1969, אב לשלושה ילדים, כותב ביומון הכלכלי "גלובס" ובירחון "בלייזר". אוהד הפועל חיפה ונושא בגאווה קעקוע ענקי של סמל מנצ`סטר יונייטד.
"תשליך" הוא ספרו הראשון. מתוך אחרית דבר, "תשליך": "… מאחר שיש לא מעט מהמשותף ביני ובין ברק פינסקר, אני מוכרח להבהיר שלא מדובר בסיפור אוטוביוגרפי: חלק ממה שקרה לפינסקר בישראל וביוון אירע גם בחיי, חלק מהדברים שקרו לפינסקר הם דברים שייחלתי להם, מחלק מהדברים שקרו לפינסקר אני חרד שיקרו גם לי. לא אחת מתערבבים שלושת הסעיפים האלה עד שלפעמים קשה אפילו לי לדעת למה אני מייחל וממה אני מפחד. ברק פינסקר ואני סבבנו יחד בחופי סיפנוס משך כל הקיץ ההוא. יציר דמיוני הלך אחרי כצל, יש שיאמרו כפיצול אישיות. יחד קרטענו לנו על הטוסטוס בעליות התלולות, יחד לגמנו אוזו של צהריים וחיסלנו חפיסת טבק של דראם בצבע כחול ביומיים-שלושה, יחד התעוררנו עם קפה קטן של בוקר שהכנו על גזייה כמו בצבא…".